להיזכר בשבועון האנטי-ממסדי "העולם הזה"

"העולם הזה" היה שבועון חדשותי שבועי שפורסם בישראל עד שנת 1993. השבועון התפרסם בסגנונו הלא שגרתי והבלתי מכובד. חדשותיו התמקדו בדיווחי תחקיר, שלעתים קרובות הוצגו בצורה סנסציונית, מה שעורר כעס מצד הממסד הישראלי ובוז מצד העיתונות המרכזית בישראל.

שרים בממשלה קראו באופן קבוע לסגירתו, במיוחד כאשר חשף (או טענו לחשיפה) שערורייה ממשלתית כלשהי. לעיתים, פרסומים מרכזיים הדליפו סיפורים שהם חשו שאינם מסוגלים לפרסם בעצמם ל"העולם הזה".

בשנת 1959 החל "העולם הזה" לצאת בפורמט של שני שערים – שער קדמי, שכלל בעיקרו סנסציות פוליטיות, ושער אחורי, שהוקדש לסיפורי מין (בעיקר בקרב דתיים או חיילים), וסיפורי רכילות בעלי אופי חצי-פורנוגרפי. הסיפורים היו מלווים בכותרות שמנות כדוגמת: "הווידוי המזעזע של תלמידת תיכון דתית בת 15: 'כך הודחתי לזנות'", מלווה בצילום של נערה חצי עירומה שמלבן שחור מכסה את עיניה. (מקור: ויקיפדיה).

 

טרנדים של פעם בעיצובי אתרים

עד סוף שנת 1996 היו קיימים יותר מ-250,000 אתרי אינטרנט כאשר חלק מהמייזמים שהחלו בימיו הראשונים של האינטרנט כללו, למשל, את יאהו (1994) או את אמזון (1995). בתקופה שלפני 1996 רק חלק קטן מאתרי האינטרנט נותר ידוע עד היום, משום שבאותה תקופה לא היה מוסד או שירות שירכז את האתרים לארכיון בצורה שיטתית.

נקודת המפנה הגיעה רק בשנת 1996, כאשר נוסדה הספרייה הדיגיטלית הגדולה ביותר באינטרנט, שנועדה, בין היתר, לשמר את התוכן והמראה החזותי של אתרי אינטרנט באמצעות השירות - Wayback Machine.

כיום, ארכיון האינטרנט שומר על הצורה החזותית של למעלה מ-327 מיליארד אתרי אינטרנט. שירות זה, ללא ספק, עוזר רבות לכל מי שרוצה להסתכל על האינטרנט כפי שנראה בעבר. (אני שמחה לציין שגם חלק מהבלוגים שלי אוחסנו גם הם למרות שהם כבר לא אונליין).

ארכיון האינטרנט אינו מוזיאון המכיל תצוגות מאורגנות ומסודרות המאפשרות למבקרים לקבל תמונה מקיפה על עיצוב האתרים בעבר תוך שימוש בדוגמאות נבחרות ולכן, מוזיאון עיצוב האתרים שם לעצמו למטרה לעקוב אחר מגמות עיצוב מהעבר ולאפשר לציבור הרחב לקבל תמונה מלאה של עיצוב אתרים בעבר עם תצוגות נבחרות ובמקביל להשתמש באתרים נבחרים כדי להדגיש את התפתחות האתרים מהעבר הרחוק ועד ימינו.